יום שלישי, 10 בינואר 2012

דוגמא לתוכנית עסקית- האם כדאי להשתמש בה?

ישנן טקטיקות רבות שבאמצעותן ניתן לגשת לכתיבת התוכנית העסקית, חלקן מוצלחות יותר מאחרות. האם כדאי לבנות תוכנית כזו באמצעות דוגמא לתוכנית עסקית הניתנת להורדה בחינם? האם תוכלו למצוא דוגמא לתוכנית עסקית מושלמת, אשר תואמת במדוייק לעסק שלכם, לשנות את השמות ולשכתב אותה בתור התוכנית האישית שלכם?

עפ"י גדולי מומחי התכנון העסקיים, להשתמש בתוכנית של מישהו אחר הוא צעד השקול לרכישת בדיקה רפואית שכבר נעשתה וכתובה על הנייר, במקום לגשת לרופא. אם כן, להשתמש בתוכנית עסקית של אדם אחר יורדת מהפרק, אך האם השימוש בדוגמא לתוכנית עסקית הוא רעיון טוב יותר? אין תשובה חד משמעית שכן היא מאוד תלויה בצרכים האינדווידואליים שלכם, ולכן הבה נסקור את החסרונות והיתרונות של הדוגמא לתוכנית העסקית.

יתרונותיה של דוגמא לתוכנית עסקית

דוגמא לתוכנית עסקית שעשויה בצורה מוצלחת, יכולה לסייע לכם לארגן את מחשבותיכם. היא יכולה לספק עבורכם קווי מנחה, על מנת שלא תיתקעו באותה נקודה שבה אתם בוהים בעמוד ריק מבלי יכולת להתקדם. בנוסף, דוגמא לתוכנית עסקית תראה לכם את את הסידור הסטנדרטי של תוכנית עסקית.

ישנן אינספור דוגמאות לתוכניות עסקיות שניתן להוריד ללא עלות ומספקות ערך לעבור כל מי שבוחר להשתמש בהן. לעולם אל תתפתו לרכוש דוגמא לתוכנית עסקית בתשלום! גם אם תזדקקו ליותר ממה שהדוגמא החינמית תספק עבורכם, תמיד תוכלו למצוא אתרים אשר מציעים פתרונות מותאמים אישית, לחלוטין בחינם.

חסרונותיה של דוגמא לתוכנית עסקית

לא בטוח שהדוגמא לתוכנית העסקית היא הדרך הטובה ביותר להשלים את התוכנית שלכם. בכל מקרה, מחכה לכם עבודה רבה גם לאחר שתקבלו את הדוגמא: למשל, לא רק שתצטרכו להשלים את ההיבט הפיננסי בגליון האלקטרוני בכוחות עצמכם, אלא גם תצטרכו לעשות את כל החלק המתמטי בעצמכם.

כדי להשלים את הגליון האלקטרוני בהצלחה, עליכם להכיר מספיק טוב את התהליך מלכתחילה. בנוסף, לא תקבלו הנחיות יחד עם הדוגמא לתוכנית העסקית, אלא אם כן אתם כבר מכירים באופן כללי את הקונספט ויודעים בממוצע מה יש לעשות, הדוגמאות השונות לתוכנית העסקית לא יסייעו לכם משמעותית.

למרות זאת, דוגמא לתוכנית עסקית היא דרך מוצלחת להתחיל בצעדי התכנון.

מקור המאמר באנגלית

יום שבת, 3 באפריל 2010

תזרים מזומנים – אז איך בכל זאת כן

במאמר הקודם עסקנו בסיבות הנפוצות בגינן בעלי עסקים נמנעים משימוש במערכת לניהול תזרים מזומנים. ברור לכל ומעל לכל ספק כי ניהול תזרים מזומנים הוא עניין הכרחי אשר בלעדיו יתקשה העסק לשרוד לאורך זמן. אז לאחר שהתוודענו לחשיבות העניין והבנו שניהול תזרים מזומנים זה לא עניין של מותרות, לאחר שהצלחנו להתגבר על כוח האנרציה וההרגל, ולאחר שפינינו לנו את הזמן הנדרש לצורך כך, הגענו לרגע שבו אנו צריכים לבחור את הפתרון המתאים ביותר לצורכנו.

קיימים פתרונות רבים ומגוונים, החל משימוש בפנקס ידני (רישום תקבולים ותשלומים במועדים הצפויים וחישוב צפי התזרים באופן ידני), המשך בגיליונות עבודה (כדוגמת Excel) ועד לתוכנות מובנות וסגורות אותן ניתן לרכוש מהמדף. כמובן שתמיד קיימת האופציה לאפיין ולפתח כלי ממוחשב לניהול תזרים מזומנים באמצעות שכירת אנשי פיתוח.

השאלה הנשאלת היא באיזה כלי ובאיזה אופן יהיה נכון להשתמש לצורך ניהול תזרים המזומנים. התשובה לכך תלויה למעשה במספר פרמטרים המאפיינים את העסק ובעליו:

מספר הפעולות המבוצעות בכל חודש – מספר הפעולות המבוצעות בחודש מהווה את הפרמטר העיקרי בבחירת הכלי (או למעשה בפסילת הכלים שאינם מתאימים). במכלול הפעולות נספור את מספר החשבוניות המופקות ללקוחות, מספר החשבוניות המתקבלות מספקים, מספר פעולות התשלום המבוצעות (שקים, העברות וכדו'), מספר התקבולים, מספר הוראות הקבע ופירעון הלוואות וכדו'. ככל שמספר הפעולות גדול יותר כך נכון יותר יהיה להשתמש במערכת שמאפשרת ממשק למערכות הנהלת חשבונות, לבנקים ולחברות האשראי. ככל שמספר הפעולות קטן יותר כך נוכל לוותר על פונקציות יבוא הנתונים.

האם הנהלת החשבונות מנוהלת בעסק – אם הנהלת החשבונות מבוצעת בעסק הרי שנכון יהיה לבחון את הפתרון לניהול תזרים המזומנים שניתן לקבל ביחד עם תוכנת הנהלת החשבונות. במידה ויש פתרון טוב ובהנחה שהוא נוח לשימוש הרי שיהיה זה אך טבעי להשתמש בו שהרי כל הפעולות ממילא נרשמות בו לצורכי הנהלת החשבונות.

מספר חשבונות בנק – עסק שמנהל שני חשבונות בנק פעילים או יותר יצריך יכולות ניהול תזרים מזומנים טובות יותר ולפיכך כלי ממוחשב יספק פתרון טוב יותר מכל ניהול ידני אחר. ראוי לבחון את הגמישות שמספק הכלי הנבחן לשינוי נתוני הקלט בין החשבונות (שהרי בניהול תזרים מזומנים שוטף ייתכנו מקרים בהם נרצה להפקיד שיק בחשבון אחר ביחס לזה שאליו רצינו להפקיד מלכתחילה).

צרכים מיוחדים – ככל שרמת הצרכים המיוחדים של העסק בכל הקשור לניהול תזרים המזומנים גדולה יותר, כך הוא יתקשה לאתר תוכנת מדף שתספק את הפתרון ובמקום זאת יהיה עליו לבחון את אחת מהאפשרויות – לפתח כלי עצמאי (תמיד פחות מומלץ) או לחילופין, לבחור תוכנה המאפשרת יישום של שינויים ותוספות לפי דרישת הלקוח (הפתרון המומלץ).

פשטות התפעול – לעניין הפשטות חשיבות גדולה. אל לנו לשכוח שמטרת מערכת ניהול תזרים המזומנים היא לשרת אותנו, ולא להיפך. ברגע שהכנסת כלי לניהול תזרים מזומנים מצריכה מאיתנו משאבים משמעותיים הרי שהיא לא תתאים לצורכנו. בעת בחירת מערכת חשוב לייחס לעניין זה את החשיבות המתבקשת.

מחיר המערכת – מחירם של מרבית הכלים הקיימים בשוק נמוך מאוד ומסתכם לכדי כמה מאות עד כמה אלפי שקלים לכל היותר. גם עלות התמיכה נמוכה. ישנם אף כלים המוצעים חינם ללא תשלום. לכן ראוי לבחון את העלות / תועלת שמספק כל כלי ולשקלל אותם יחד ולא לבחור את הכלי הזול ביותר.

רמת השירות והתמיכה – פרמטר חשוב מאוד. לתוכנות עשויות להיות תקלות. חשוב לוודא שלחברה שמציעה את הפתרון קיים מערך תמיכה טוב ומקצועי שמאפשר לקבל תשובות בזמן סביר. רצוי גם לוודא שהחברה נוהגת להוציא גרסאות חדשות מפעם לפעם.

המלצות לקוחות – איתרתם את המערכת המתאימה ביותר עבורכם לניהול תזרים המזומנים בעסק? מצויין. עתה רק נותר לוודא שכל ההבטחות שקיבלתם מהחברה שמציעה לכם את הפתרון אכן מתקיימות. הדרך הטובה ביותר לשם כך היא לדבר עם מספר לקוחות ולהתרשם מבעלי ניסיון.

ניהול תזרים מזומנים – למה לא?

ניהול תזרים מזומנים בעסק הוא לא תנאי מספק, הוא תנאי הכרחי! למרבית העסקים אין זכות קיום לאורך זמן ללא ניהול מסודר של תזרים מזומנים, על אף שבדרך כלל בעליהם מתוודעים לזה מאוחר מדיי. ועל אף זאת ועל אף מגוון הכלים הרחב לניהול תזרים מזומנים שקיים בשוק, רבים בעלי העסקים שמתנהלים ללא ניהול מסודר של תזרים המזומנים.

למה? ניתן למנות כמה סיבות:

גורם האנרציה וההרגל – מרבית העסקים מתחילים מאפס. יזם עולה עם רעיון עסקי, מבסס את סביבת העבודה ומקים את העסק. ההתחלה בדרך כלל איטית. את הכל עושה הבעלים שהוא גם המנהל בעצמו והכל עדיין פשוט. מעט חשבוניות (ספקים ולקוחות), מעט תשלומים, מעט תקבולים, פעילות נמוכה בבנק. בשלב הזה לניהול תזרים המזומנים ערך משני והמנהל לא מרגיש במחסור מיוחד. בשלב מאוחר יותר כשהעסק מתחיל לצמוח בהדרגה ההרגל כבר תפס את מקומו. שינוי הרגלים זה כבר עניין מסובך הרבה יותר ולכן, מבלי שייכנס גורם אחר לתמונה (יועץ, צעקותיו של הבנקאי, צמרמורות של חרדות על איך להביא כסף כדי לשלם משכורות בזמן), המנהל ימשיך בשלו, בשיטותיו ובאי ניהול תזרים המזומנים.

החשש משינויים – אחת מהתכונות שמאפיינות את מרבית האנשים היא החשש משינויים. הדבר בא לידי ביטוי בכל דבר ועניין. בעבודה, בזוגיות, בהרגלים, בשיטות עבודה ובדפוסי התנהגות. הכנסה של מערכת תזרים מזומנים מקפלת בתוכה צורך לשינוי בדפוס הפעילות, אבל לעיתים גם שינוי תפיסתי. שינויים כאלו קשים לנו באופן טבעי ולכן ניטה להימנע מהם כל עוד ניתן הדבר (לפחות למרעית עין).

חוסר מודעות – עד כמה שנשמע הדבר מפתיע, ישנם בעלי עסקים המתנהלים ללא ניהול תזרים מזומנים מסודר, פשוט בשל חוסר מודעות. בשל אי מודעותם לפתרונות לצורך בסיסי זה הקיימים בשוק.

תחושה שלא צריך – תופעה ידועה היא שחוסר מודעות מובילה לתחושה של אי צורך. אנחנו, באופן טבעי, לא יכולים לחוש צורך לעניין שאנו לא מודעים אליו. הבעייתיות עם תחושת אי הצורך היא שהיא לא מנטרלת את הצורך עצמו ולכן החוסר בהחלט מצוי ואף מתעצם.

חשש ממחשב – גם בעידן שלנו ישנם אנשים רבים שעדיין חוששים ממחשב. נכון שניתן לנהל תזרים מזומנים גם באופן ידני (ביומן) ואכן ישנם כאלו שעושים זאת, אולם השיטות הידניות עשויות להתאים לעסקים קטנים בעלי פעילות מצומצמת ובוודאי שלא כאשר העסק צמח וגדל והוא מעסיק מספר אנשים, עובד מול עשרות ספקים ולקוחות ומבצע מאות פעולות בנקאיות בחודש.

חוסר זמן – חוסר זמן הוא עניין סובייקטיבי והוא תלוי בין היתר באופן שבו אנו מתנהלים וקולטים את מצבנו. כולנו נוכחים לעיתים לראות שמה שבעיננו נראה בעבר כחוסר זמן היום נראה אחרת, רק משום שבינתיים נכנס לחיינו גורם נוסף שמצריך מאיתנו משאבי זמן נוספים. תכונה שמאפיינת את מרבית בעלי העסקים הפרטיים היא שהזמן תמיד לחוץ ודחוק. תופעה כזו גורמת לנו לעסוק יותר ויותר בדברים הדחופים ופחות בדברים החשובים. כמו הרבה דברים אחרים גם ההחלטה על ניהול מסודר של תזרים המזומנים תידחה לה (מוכר לכם??, גם אתם סובלים מאותו סימפטום).

יום חמישי, 1 באפריל 2010

כיצד לבחור יועץ עסקי?

יועץ עסקי בשונה ממהנדס, רופא, חשמלאי מוסך או מדריך כושר לא נדרש על פי חוק לכל הסמכה מיוחדת או רישיון עיסוק והוא לא נדרש לעמוד בתוכנית הכשרה קפדנית שבסיומה מבחני רמה.

כל אחד יכול להיות יועץ עסקי. והאם באמת כך?

ובכן, המשפט הזה נכון ברמה המעשית. כל אחד יכול לכנות עצמו יועץ עסקי אולם במבחן התוצאה ממש לא. יועץ עסקי צריך שיהיה לו את הידע התיאורטי לצד הניסיון העסקי וביחד עם תכונות האופי הנדרשות על מנת לקבוע מהלך עסקי שישפיע ככל הנראה באופן משמעותי עליכם ועל עתידכם הכלכלי.

מעבר לזה, גם יועצים ראויים יתאימו לסוג מסוים של תחומים ולסוג מסוים של לקוחות אולם הם עשויים שלא להתאים לתחומים או ללקוחות אחרים, מסיבות ומטעמים שונים.

על כן ועל מנת להקל עליכם את התהליך, להלן מספר המלצות אותן אני מציע לאמץ בטרם בחרתם יועץ עסקי שקרוב לוודאי ינתב וישפיע באופן מהותי על החלטותיכם העסקיות לעתיד:

רקע אקדמאי – יועץ עסקי ראוי שתהיה לו השכלה אקדמאית לפחות באחד או יותר מהתחומים של מנהל עסקים, ראיית חשבון, הנדסת תעשייה וניהול או תחום משיק אחר. אינטואיציה היא בהחלט תכונה חשובה אבל ללא הכלים התיאורטיים וההתמחות האקדמאית היא תהיה חסרה ובוודאי לא תוכל לספק בתהליך של יעוץ עסקי.

ניסיון עסקי אישייועץ עסקי שלא עבר על בשרו הקמה, תפעול וניהול של עסקים, שלא התמודד עם האתגרים והקשיים, שלא לפחות מספר פעמים במהלך הקריירה העסקית שלו לא יכול היה להירדם בלילה מחשש מכישלון קרוב או מצוקת תזרים מזומנים – לא יכול לשמש יועץ עסקי! חשוב להבין לפרטים את הרקע והניסיון של היועץ אותו בכוונתכם לשכור.

ניסיון בייעוץ – רקע אקדמאי וניסיון עסקי אישי חשובים מאוד אולם הניסיון הפרקטי בייעוץ הינו תנאי חשוב ומהותי לא פחות מבחינת יכולתו של היועץ להוציא מהכוח אל הפועל את ידיעותיו, שכן המשימה אינה טריוויאלית. יועץ עסקי עשוי שיהיו לו כל הידע והניסיון העסקי אולם הוא יחסר את היכולת להעביר את המסר, הכלים והמוטיבציה ובכך הוא עשוי להיכשל.

ניסיון בייעוץ בתחום שלכם – ליועצים עסקיים שונים ניסיון פרקטי בתחומים שונים. מטבע הדברים לא לכל יועץ הניסיון בכל תחום. בבחירת יועץ, ראוי לתת עדיפות לכזה שצבר את הניסיון בתחום הפעילות שלכם שכן סביר להניח שידיעותיו והיכרות השוק שיביא עמו יספקו זווית ראיה רחבה יותר.

רשימת לקוחות – כל יועץ ראוי יציג בפניכם רשימה של לקוחות. נסו להתרשם מסוג הלקוחות, תחומי הפעילות וסוגי הייעוץ אותם סיפק. מידע זה יספק לכם בטחון נוסף לגבי הפרקטיקה שצבר.

המלצות – רשימת הלקוחות חשובה אך לא פחות מזה ההמלצות שניתן לקבל. נסו לאתר מבין לקוחותיו של היועץ כאלו שנראים לכם רלוונטיים לעניינכם (מבחינת סוג הייעוץ שקיבלו ומבחינת הקרבה לתחום הפעילות שלכם) ובקשו לשוחח איתם. אל תסתפקו ברשימת ממליצים שיספק לכם היועץ מיוזמתו.

נגישות וזמינות – תהליך של יעוץ חשוב שיהיה אינטנסיבי ושוטף. וודאו מראש ותאמו את לוחות הזמנים לתהליך ואת רמת הזמינות בכל אחד מהשלבים הצפויים.

סריקה ברשת – מידע רב מצוי באתרי האינטרנט, בפורומים וברשתות החברתיות. נסו לאתר מידע, המלצות וביקורות אודות היועץ. למידע אובייקטיבי זה חשיבות רבה.

מחיר – יועץ איכותי בדרך כלל יטה פחות להתפשר על המחיר ותנאי התשלום בעוד היועצים הפחות מקצועיים יהיו גמישים הרבה יותר. קחו עובדה זו בחשבון בעת המשא ומתן שלכם. זכרו כי זול עשוי במקרים רבים להסתבר דווקא כיקר.

כימיה – ואחרי הכל, עסקים עושים עם אנשים. את תהליך הייעוץ יוביל אדם שאמור להיות לכם למורה דרך. הכימיה האישית והיכלות שלכם לעבוד איתו בפתיחות וכנות חשובים מאוד להשגת תוצאות.

לצורך השקיפות אציין שאני עצמי עוסק בייעוץ עסקי, בגיבוש והכנת תוכניות עסקיות, הכנת תוכניות הבראה וגיוס הון. מובן מאליו כי גם אותי אני ממליץ לבחון על פי אותם קריטריונים בדיוק.

כיצד להכין תוכנית עסקית?

כתיבת תוכנית עסקית היא עניין רציני ומקצועי הדורש ידע, ניסיון, הבנה מרחבית ויכולות ניתוח. תוכנית עסקית מקפלת בתוכה מגוון פרמטרים עצום ברמת העסק והעיסוק, ברמת בעלי המיזם, תכונותיהם והרקע שלהם, חוקים ותקנות ועוד. לכל אלו משקל באופי אותו יקבל העסק והנתיב בו הוא ילך.

כתיבת תוכנית עסקית דורשת סיוע של מומחה בעל ניסיון, ועם זאת ראוי לכל בעל עסק או יזם בתחילת דרכו, שיידע עם אילו סוגיות עליו להתמודד, רגע לפני שהוא מתחיל ביוזמה.

מטרתי במאמר הזה היא לכוון את הזרקור לאותן נקודות מהותיות ביותר עליהן הייתי מציע לשים את הדעת, בין אם הנכם מלווים על ידי יועץ עסקי ובוודאי אם לאו.

ראשית ולפני הכל, ועד כמה שנראה הדבר ברור מאליו, נסו לאפיין ולהבין בדיוק מה מטרת העסק. מניסיוני, יזמים רבים מגדירים באופן כללי את היוזמה ואינם פורטים אותה לפרטי פרטים. הבנת המיזם לעומקו תבטיח מיקוד מרבי בהכנת התוכנית העסקית.

וודאו שיש לכם את הידע וההבנה המלאים להקמת המיזם והפעלתו. אם התשובה שלילית, עליכם לזהות בבירור וכבר בשלב הזה את האופן שבו יינתן המענה (אם באמצעות קבלת הכשרה מתאימה, שכירת עובדים, או צירוף שותף).

זהו באופן ברור את הגורמים שעשויים להביא את המיזם לכישלון. חשוב לסרוק ולבחון את כל הכיוונים האפשריים, כולל חוקים ותקנות, מתחרים גלויים וסמויים, תלות בספקים וכדו'. וודאו שיש לכם מענה טוב למצבים האפשריים.

זהו לפחות שני יתרונות יחסיים של המיזם שלכם ביחס לפתרונות חלופיים המיועדים לאותו קהל יעד. נסו לבחון עד כמה היתרונות שלכם חזקים ויציבים לאורך זמן.

זהו לפחות שני חסרונות יחסיים ובחנו אם באפשרותכם לגשר עליהם או לטשטש אותם. וודאו שאין בחסרונות אלו בכדי לעצור את המיזם.

הגדירו בבירור את מאפייני הלקוח שלכם. וודאו שהינכם מבינים את צרכיו ושהפתרון אשר בכוונתם לספק לו עונה על מכלול הצרכים שלו. חשוב לזכור שלא מספיק שהמוצר או השירות עונים על צורכי הלקוח אלא גם הנגישות שלו לרכישת המוצר ואספקתו, מועדי האספקה, המחיר, רמת השירות והרגלי הצריכה הנוכחיים שלו מהווים שיקול מבחינתו.

הגדירו את הדרכים השיווקיות להגיע אל לקוחותיכם הפוטנציאליים (ערוצי השיווק וההפצה). המענה לסוגיה זו קריטי להצלחת המיזם. ערוצי השיווק וההפצה יכולים לכלול שותפים עסקיים, שיתופי פעולה עם עסקים המספקים מוצרים משלימים וכדו'. ככל שערוצי השיווק וההפצה שתגדירו יהיו מקיפים, רחבים ויעילים יותר כך יעלה הסיכוי של המיזם שלכם להצליח.

הגדירו את צוות כח האדם שיועסק בחברה בכל אחד משלבי ההתפתחות הצפויים של העסק – תפקידים, מספר עובדים, שיעור משרות, רמת השכר וכו'. וודאו כי באפשרותכם לגייס את כח האדם הנדרש בקלות ובעיתוי שיידרש.

הכינו רשימת קניות להשקעות שהינכם נדרשים לבצע. ערכו רשימה מסודרת ומלאה עד רמת הפריטים הקטנים ביותר (גם מוצרים שעלותם נמוכה עשויים להצטבר לכדי סכומים משמעותיים). הרשימה תכלול את העלויות הנדרשות לייסוד העסק, שיפור ושיפוץ המשרדים, רכישת ריהוט וציוד משרדי, מכונות, רכבים, הכשרות עובדים, הוצאת רישיונות מיוחדים וכו'.

נקודת האיזון משקפת את הסכום שעל העסק להכניס בכל חודש על מנת לאזן את הוצאותיו. חשבו את שיעור הרווח הגולמי, את ההוצאות הקבועות (כולל שכר) ומהם חשבו את נקודת האיזון. נסו להעריך האם הסכום המתקבל נראה ראלי וסביר? מידע נוסף על אופן חישוב נקודת האיזון .

לאור כל אלו, גבשו תוכנית עיסקית מקצועית